אחד מהמחקרים שהתפרסם לאחרונה במאגר המאמרים PUBMED הוא מחקר שנערך באוניברסיטת Spinaza ברומא אשר בחן את יעילותו של פרוטוקול טיפול ביתי חדש בלייזר רך על מטופלים אשר סובלים מTemporomandibular joint dysfunction) TMJD ), מונח זה מכסה את הכאב והתפקוד של השרירים המניעים את הלסת והמפרקים הטמפורומנדיבולריים (המפרקים המחברים את המנדלי לגולגולת). במצבים כאלו סובלים המטופלים מכאבים, הגבלה של התנועה וקולות של המפרקים במהלך תנועת הלסת.
בראש המחקר עמד ד”ר אלסנדרו דל-ויקיו מומחה לרפואת הפה והלסת. המחקר בוצע על קבוצה של כ 90 מטופלים, 78 נשים ו -12 גברים אשר סובלים מTMJD . הקריטריונים להשתתפות במחקר היו: נוכחות כאב באזור המפרק ו / או הקרנה לפנים, ללסת או לצוואר במשך שישה חודשים לפחות; קושי בפתיחת הפה או נעילת הלסת; כאבי לחיצה, קנקים או חריקות בעת פתיחת או סגירת הפה; שינויים סותרים; רגישות בשרירים. וללא צריכת תרופות לפחות שלושה שבועות לפני הטיפול.
המשתתפים בניסוי חולקו ל-3 קבוצות:
SG– קבוצה זו שימשה כקבוצת המחקר וכללה 30 חולים, מתוכם 26 נשים (86.6%) ו- 4 גברים (13.3%). קבוצה זו קיבלה טיפול בלייזר רך באמצעות מכשיר ה- B-cure laser dental. מומחה לבדיקת טיפול בלייזר ביצע את היישום הראשון במחלקה למדעי השיניים וניתוח כירורגיה מקסיקלית-פנים של סאפינזה, אוניברסיטת רומא. יישום זה שימש כהוראה לחולים כדי שיוכלו לבצע את היישומים הרצופים לבדם בבית. אותו הבודק הסביר בבירור לכל מטופל כיצד להשתמש בבטחה וכיצד לאחסן את המכשירים. לאחר ההוראה, כל חולה ביצע את שאר היישומים בבית.
PG– קבוצת הפלסבו ששימשה כקבוצת בקרה למחקר, כללה 30 חולים, מתוכם 27 נשים ו- 3 גברים. החולים בקבוצה זו קיבלו את אותן ההוראות ועקבו אחר פרוטוקול טיפול זהה לחולים בקבוצת ה- SG. אבל קיבלו מכשיר לייזר דמה ,עם אותם מאפיינים חיצוניים של המכשיר היעיל, כולל קרן אור וצליל העבודה, אך ללא מקור דיודה טיפולי.
בשתי הקבוצות, SG ו- PG, לא החוקרים ולא המטופלים ידעו אם המכשיר יעיל או לא.
DG– קבוצת התרופות כללה 30 חולים, מתוכם 25 נשים ו 5 גברים. מטופלים אלו קיבלו את הטיפול הקונבנציונאלי לטיפול תרופתי הניתן בדרך כלל במחלקה.
המחקר רצה לבדוק האם טיפול בפרוטוקול טיפול חדש בלייזר רך בבית המטופל יכול לעזור לטפל בכאבים הנובעים מבעיות של השרירים המניעים את הלסת והמפרקים הטמפורומנדיבולריים. בנוסף לכך רצה המחקר להעריך את היעילות של טיפול בלייזר רך על פני טיפול תרופתי קונבנציונלי.
תוצאות המחקר:
תוצאות המחקר הראו באופן חד משמעי כי הטיפול בלייזר רך ל-TMJD יעיל כמו הטיפול הקונבנציונלי התרופתי. המטופלים בשתי הקבוצות חוו ירידה של 34 נקודות בסולם הכאב בקבוצת הניסוי ו35 בקבוצת התרופות. החוקרים ציינו את היתרונות של הטיפול בלייזר כמאפשר טיפול ללא תופעות לוואי בהשוואה לטיפול תרופתי המלווה בתופעות לוואי שליליות המשפיעות על הקיבה, המעיים, הכליות או הכבד, ותגובות עור.
מחקרים רבים בחנו את יעילותה של טכנולוגיית הלייזר הרך לטיפול במקרים שונים ובכאבים שונים. אך החדשנות של מחקר זה הייתה האפשרות לבחון את הטיפול בלייזר רך במכשיר ביתי. דבר זה יוכל להיות מועיל מאוד כיוון וזה יכול להיות חלופה יעילה לטיפולי הלייזר הרך המסורתיים, אשר בדרך כלל מורכבים מיישומים של לייזר מורכבים וגדולים שאינם מקובלים היטב על ידי המטופלים או הרופאים.
בהמשך סקרו הכותבים מספר מחקרים אשר בחנו את יעילותו של הלייזר הרך והסבירו את אופן פעולתו. אחד המחקרים שנערך על ידי Montesinos, הציג את פעולת הלייזר כמגדיל את הייצור היחיד של אנדורפינים. האנדורפינים הם מוליכים עצביים האחראים על שיכוך תחושת הכאב בגוף. עוד הוסיפו מספר מחברים כי האנאליזה של המנגנון של האנזים השכיח בתאי בטא-אנדורפין במערכת העצבים המרכזית, מגדילה את סף הכאב ובך מקלה על תחושת הכאב אותה חווה המטופל.
ממחקר זה עולה בצורה ברורה כי השימוש בלייזר רך נמצא כפתרון עדיף לטיפול בכאבים על פני שימוש בטיפול תרופתי בעקבות הימצאותן של תופעות לוואי בשימוש במשככי כאבים, בנוסף לנטייה להתמכרות אליהם.
