לא הולך ברגל: איך מטפלים בכאבים בכף הרגל
כפות הרגליים שלנו נושאות במהלך היום את כל משקל הגוף, על פי מחקרים כ- 75% מהאוכלוסייה סובלים או יסבלו במהלך חייהם בעקבות כאבים בכף הרגל. מה הגורמים לכאבים ומה אפשר לעשות? כל התשובות כאן.
רבים ממעיטים בערכן של כפות הרגליים ואינם מיחסים להן חשיבות. אך מה שאינכם יודעים זה שהרגל האנושית מכילה כ- 28 עצמות, 35 מפרקים, עשרות של שרירים וגידים ולא פחות מכ- 8,000 עצבים.
אם חושבים על זה, בשתי כפות הרגליים יחדיו קיימות כרבע מכמות העצמות בגוף האדם. לכן, יש צורך בתשומת לב רבה לכף הרגל שלנו ולמצוקות שלה. להכיר את סוגי הכאבים השונים, את הגורמים להם ואת דרכי הטיפול.
5 עובדות על כפות הרגליים
- עמידה במקום מעייפת יותר מהליכה, זאת בגלל שבעמידה העומס
מוטל על מספר מצומצם של שרירים למשך זמן ארוך יותר. במצטבר, העומס הנוצר על כפות הרגליים במהלך היום שווה לכמה מאות של טונות. משקל זה גדל פי 4 כאשר אנחנו רצים - ההליכה בנעלי עקב יוצרת עומס גדול על חלקה הקדמי של כף הרגל ועל האצבעות. כתוצאה מכך יכולים להיווצר כאבים בכפות הרגליים והגב
ואף עיוותים בלתי הפיכים בכפות הרגליים - האדם הממוצע עושה בין 4,000 ל 6,000 צעדים ביום
- החלק התחתון של כף הרגל שלנו מרופד בקולגן ובאלסטין חומרים אלו מעניקים לעור את גמישותו. עם השנים הייצור של החומרים הללו פוחת עם השנים, העור בתחתית כף הרגל נהיה דק יותר ובכך מגבירה את הסיכון לכאבי רגליים
- על פי נתונים רפואיים כ-75% מאתנו סובלים, סבלו או יסבלו מכאבים שונים בכפות הרגליים. הכאבים יכולים להתבטא בתחושה של שריפה, נימול, נפיחות, יבלות, פצעים, קרעים ופציעות ספורט שונות.
כאבים בכף הרגל – גורמים מרכזיים
כאבים בכפות הרגליים עלולים להיגרם בעקבות מגוון סיבות כמו שימוש בנעליים לא מתאימות, פעילות גופנית מאומצת, פציעה ועומס יתר על הרגליים.
המקרים הבאים מהווים את הגורמים העיקריים לכאבים בכפות הרגליים:
דורבן בעקב
דורבן מהווה את אחת התופעות השכיחות ביותר הגורמת לכאבים בכף הרגל. הדורבן הוא דלקת בחלקו התחתון של העקב ברצועה החיתולית הכפית הנגרמת לרוב בעקבות עומס יתר על כף הרגל.
הרצועה החיתולית הכפית נמתחת לאורך כף הרגל ומחברת בין העקב לאצבעות ותומכת בקשת של כף הרגל.
הדורבן מופיע לרוב אצל אנשים העומדים, רצים או קופצים זמן ממושך ולכן מורים, עובדים במפעלים, מלצרים וספורטאים מקצועיים הם בעלי סיכוי גבוהה יותר לסבול מהתופעה.
הסובלים מדורבן מכף הרגל מרגישים קושי בדריכה על המקום המודלק, וחלקם מוצאים בליטה של העצם הנגרמת בעקבות הדלקת.
התסמינים של דורבן הם כאבים בעקב, כאשר הכאב החד ביותר מתרחש לאחר קימה משינה או ממנוחה ממושכת. הכאב מתבטא אצל מטופלים שונים בדרכים שונות, יש מטופלים שיחוו כאב עמום וכאלו שיחוו כאב חד וחזק עד שלא יצליחו לדרוך על הרגל.
הטיפול בדורבן הוא טיפול שיכול לקחת זמן ממושך, להיות מורכב ולא תמיד להצליח לפתור את הבעיה במלואה. לרוב מתבסס הטיפול על תרופות אנטי דלקתיות, התעמלות רפואית ופיזיותרפיה, זריקות קורטיזון, מדרסים וסדי לילה. במקרים קיצוניים נבחנת גם האופציה הניתוחית.
שיגדון (גאוט)
שיגדון או בשמו המוכר גאוט הוא סוג של דלקת מפרקים הנגרמת בעקבות הצטברות של חומצה אורית בגוף. החומצה האורית היא תוצאה של תהליכי פירוק שונים הקורים בגוף האדם כחלק מפעולתו השגרתית. גבישים של החומצה האורית עלולים להצטבר במפרק הבוהן בכף הרגל ולגרום לדלקת וכאב.
לרוב הבוהן תהיה האיבר הראשון שיפגע בעקבות השיגדון לפני פגיעה במפרקי גוף נוספים. הקושי הקיים באבחון המחלה בעקבות התנפחות דלקתית של הבוהן היא הדמיון הקיים למחלה נוספת המשפיע על הבוהן בשם תפיחה בבוהן או בוניון.
תפיחה בבוהן (בוניון)
על מנת להבין את תופעת תפיחת הבוהן יש צורך להבין את מבנה כף הרגל. כף הרגל האנושית מחולקת לשלושה חלקים, קדמי אמצעי ואחורי. חלקה הקדמי של כף הרגל מורכב מחמש עצמות הנקראות עצמות המסרק. עצמות אלו מקשרות בין עצמות האצבעות לבין חלקה האמצעי של כף הרגל. כאשר הכל תקין אצבעות כף הרגל מקבילות זו לזו (פחות או יותר).
במקרה של תפיחה הבוהן מתעקמת כלפי האצבע סמוכה בעקבות בליטה הנוצרת בה. הטיפול שניתן למקרים כאלו כוללים משככי כאבים וטיפול תרופתי. ההמלצה היא לנעול נעליים מתאימות שלא לוחצות על הבוהן כדי למנוע כאב מיותר.
גם אנשים העוסקים בספורט נמצאים בקבוצת סיכון לסבילה מכאבים בכף הרגל בעקבות פעילות גופנית מאומצת, פציעות , מתיחות, נקעים ושברים הם רק חלק קטן מהמצבים אליהם נקלעים העוסקים בפעילות גופנית וספורט.
2 התופעות המרכזיות המופיעות אצל ספורטאים הן :
נקע בקרסול
אחת הפציעות השכיחות ביותר אצל ספורטאים אך לא רק היא נקע בקרסול. ברוב המקרים נקע בקרסול נגרם כתוצאה ממעידה או כתוצאה מנחיתה לא נכונה על הקרקע.
רבים נוטים לבלבל בין נקע לבין שבר בעוד ההבדל נעוץ בשם שכן שבר, כשמו כן הוא שבירה של העצם הנגרמת כתוצאה מלחץ רב שהופעל עליה או מהיות העצם חלשה. לעומת זאת נקע נגרם אינו נוגע לעצם כלל ונגרם כתוצאה מפגיעה בשריר או בגיד אשר נקרעים כתוצאה מתנועה מהירה או חזקה מדי.
לרוב מתבטא הנקע בנפיחות, אדמומיות, מעט לחץ באזור וכאב. ההמלצות המקובלות לטיפול הן ראשית קירור של המקום, שימוש בתחבושת אלסטית על מנת לקבע ככל הניתן את האזור, משככי כאבים ומנוחה.
שברי מאמץ – SHIN SPLINTS
שברי מאמץ הם נזקים בגודל מיקרוסקופי בעצמות ברצועות ובשרירים. לעומת הנקע בקרסול שברי המאמץ אינם נגרמים כתוצאה מחבלה אלא מנזקים ועומסים שהצטברו במשך הזמן. שברי המאמץ נפוצים בעיקר בעצמות השוק ובעצמות כף הרגל, זאת מכיוון שאלו הן נושאות המשקל המרכזיות ביותר בגופינו בזמן הליכה, עמידה וריצה.
הגורמים להיווצרות של שברי מאמץ משתנים בין מטופל למטופל, ויכולים להתבטא בליקויים מבניים או תפקודיים בכפות הרגליים, עליה לא מבוקרת בסרגל המאמצים, חסרים תזונתיים, או כתוצאה משימוש בציוד לא מתאים כגון הנעלה, משטחי ריצה או אימון וכו’.
הכאבים של שברי המאמץ בכף הרגל מתבטאים לרוב בכאבים בעצמות המסרק בחלקה הקדמי של כף הרגל ויכולים להגיע אפילו לכאבים שלא מאפשרים דריכה. דרכי הטיפול הנפוצים הם טיפול פיזיותרפיה, כירופרקטיקה או רפואה משלימה ומשככי כאבים להקלה.
רגל סוכרתית
על פי נתוני משרד הבריאות בישראל חיים מעל 400,000 חולי סוכרת וכ 75,000 מבניהם סובלים מתופעה המכונה רגל סוכרתית. ההגדרה המקובלת לרגל סוכרתית היא זיהום או כיב הנוצר ברגל בעקבות מחלת הסוכרת, התפתחות זיהומים הפרעה בזרימת הדם וחוסר איזון מטבולי.
הסובלים מרגל סוכרתית חווים לרוב נימול והרדמות של הרגל ואף סובלים מפצעים סוכרתיים כרוניים באזור הרגליים שלא מחלימים מעצמם ומצריכים טיפולים שונים. הפצעים הסוכרתיים מתפתחים לרוב לדלקות וגורמים לזיהומים קשים ובמקרים קיצוניים מצריכים כריתה של אחת הגפיים על מנת למנוע התפתחות של הזיהום.
